פסיכודרמה משמעותה- הנפש בפעולה. בפסיכודרמה, המטופל יכול לעבוד על הקונפליקטים האישיים והבינאישיים בחייו ולמצוא פתרונות אפשריים באמצעות פעולות ומשחקי תפקידים ולא רק באמצעות מילים. עקרונות השיטה מבוססים על האמונה שבכל אדם יש מן הכוח הבורא והיוצר, ושבכדי להגיע למפגש עם היצירתיות שבנו, אנו נדרשים לגלות את מקורות הספונטניות. יצירתיות וספונטניות הם הבסיס לרווחה הנפשית של האדם שכן הם מסייעים לו למצוא "תגובה הולמת למצב חדש ותגובה חדשה (מותאמת ומיטיבה יותר) למצב ישן".
הפסיכודרמה מציעה למטופלים "כישלון-בטוח", מציאות בה ניתן לחקור רגשות, מחשבות והתנהגויות, להשיג תובנות על נושאי עבר, ולהתבונן באתגרים מההווה ואפשרויות עתידיות. הייחודיות של הפסיכודרמה היא שהמטופלים מעודדים בה להביע את רגשותיהם באופן ישיר ובגוף ראשון, לדבר 'אל' במקום לדבר 'על' האחרים המשמעותיים להם (שמשוחקים בדרך כלל על ידי חבר קבוצה או מיוצגים על ידי כיסא ריק) מה שמאפשר התנסות טיפולית בצורה מוחשית וברמה גבוהה. מורנו, אבי הפסיכודרמה, במפגשו היחיד עם פרויד, דייק את ההבדל בין הפסיכודרמה לפסיכותרפיה: "ובכן ד"ר פרויד, אני מתחיל במקום בו אתה חדל. אתה פוגש אנשים במשרדך כשהרקע, הזמן והמקום הם מלאכותיים. אני פוגש אנשים ברחוב ובביתם, בסביבתם הטבעית. אתה מנתח את חלומותיהם ואני מנסה לתת להם את האומץ לחזור ולחלום. אני מלמד את בני האדם כיצד לשחק א-לוהים".
העבודה הפסיכודרמטית בבית החולים מאפשרת להציג בצורה מוחשית קונפליקטים פנימיים עימם מתמודדים הילדים והמתבגרים החולים. לדג' עבודה עם בובות שמאפשרת לילדים להשליך על הבובה תכנים פנימיים מורכבים שהם מתמודדים איתם כדוגמת פחדים וחרדות, ניתן להציג הכנה לניתוח ולהתכונן לקראתו שלב אחר שלב בצורה מוחשית וחייה ואף ניתן לחלום ולבנות תמונה ממשית של מציאות חיים בריאה לאחר ההחלמה.