לקראת סוף שנת הלימודים, עמותת שמחה לילד ארגנה מסיבת קיץ לילדי המרפאות.
במסיבה תחנות שונות של יצירה, עשייה, משחק ואוכל.
הילדים עברו בין התחנות השונות בהנאה רבה
הצוותים החינוכים והילדים במחלקות השונות, אומרים תודה לאחויות המסורות של בית החולים שערי צדק.
כל כיתה, בהובלת מחנכת הכיתה ובשיתוף הילדים באותה המחלקה, הכינו מתנת הוקרה לאחויות המדהימות של בית החולים
ממשחקי קיר חדשים הותקנו לאורך המסדרון של רחבת אשפוז יום ילדים לרווחה והעשרה של הילדים הקטנים (וגם הגדולים) בעיקר בזמנים שהכיתה סגורה
לקראת חג שבועות, הילדים בכיתות השונות של בית הספר למדו על מנהגי החג, ביצירה, סיפור ובמטעמי החג
כאשר בשרו לשלמה נער בן 17, שהוא סובל מכשל כלייתי ויצטרף לעבור טיפולי דיאליזה, הוא קיבל את זה באהבה (לפי דבריו) רק חשש איך יעביר את זמנו במהלך הטיפולים שאורכים כ 4 שעות בכל פעם, במשך 3 פעמים בכל שבוע.
יחד עם לימודי אנגלית, ולימודי גמרא (שלמד עם חברים), התחיל ללמוד עם ננה, מחנכת בדיאליזה, מידול ועיצוב בתלת מימד.
שלמה התחיל במידול של דברים קטנים כגון מחזיק מפתחות ומודלים קטנים.
שלמה רצה להכין משהוא משמעותי יותר והחליט למדל את מכונת הדיאליזה אליה הוא מחובר. אחרי עבודה מאומצת על מכשיר הדיאליזה, הוא החליט שהוא רוצה למדל את כל עמדה שבא הוא נמצא (המיטה, מכשיר הדיאליזה, השולחן, הכיסא, הפח.... הוא לא פסח על שום דבר).
שלמה היה כל כך שקוע בעבודתו שלעיתים אף נשאר מעבר לזמן כדי לסיים את העבודה של אותו היום.
טיפולי הדיאליזה עברו עליו בצורה נעימה, מלמדת ועם תוצרים שהדהימו את כל הסובבים, תוצרים שהוא היה מאוד גאה בהם.
אחת הדאגות של שלמה הייתה שהוא לא יסיים את כל העמדה עד הזמן בו יצטרף לעבור השתלת כליה. אך במאמץ רב ובתושייה גדולה העבודה הסתיימה.
שלמה יצא להשתלה, בתחושת סיפוק והצלחה. כאשר חזר לביקורת במרפאה הנפרולוגית אחרי ההשתלה צפתה לו הפתעה נעימה שהעבודה שלו נתלתה בכניסה לדיאליזת ילדים כדי שכל מי שמבקר במחלקה יוכל להתרשם מעבודה המדהימה שהוא עשה.
https://www.szcec.org.il/%D7%AA%D7%92%D7%99%D7%95%D7%AA?fontSize=increase&start=39#sigProId8cfe399d4f
במסגרת היוזמה לסטודיו פתוח לטיפול באומנויות , פתחנו בשבועות האחרונים גם סטודיו פתוח לצילום. מטרת היוזמה ליצור מפגש בין המטופלים המגיעים לפרוצדורות או בדיקות , תוך שמירה על כללי הריחוק וההיגיינה של התקופה.
מפגש שכזה מהווה בסיס לשפה משותפת , מפגש בינאישי שבו משתפים בחוויות האישיות , הזדמנות להתבונן וללמוד שפה של מטופל אחר המתמודד עם קשיים והתמודדויות שאני מתמודד איתם.
התנסות בחשיפה עצמית שכזו , שקיפות , ויצירת מערכת חברתית ייחודית של מעין קבוצת תמיכה – איפשרה "שיח" באמצעות המצלמה והתמונות .
הצילום איפשר שפה – שבאופן טבעי הפכה ליצירת קשר בלתי אמצעי .
הבנות התבוננו יחד בתמונות שצילמו - אחת את השנייה. בשלב ראשון הצילום יוצר סוג של מגע , הריחוק שהיה בינהן בתחילת המפגש כבר התפוגג , ומיד באופן טבעי נוצרה מערכת של שיח מעין מיקרוקוסמוס שיכול להיווצר רק בתנאים של בית חולים. השימוש בתמונות שכל אחת צילמה איפשר התייחסות השלכתית ובכך סייע לשיח להתמקד ללא חשש במקומות הרגישים והשמורים.
בהמשך המפגש יצרו הבנות עולם שלם של דימויים סביב הפורטרט שלהן ,
עולם ששיקף את ההתבוננות האישית של כל אחת על עצמה.
מגי גרינברגר אוחיון, פוטותרפיסטית – מטפלת רגשית באמצעות צילום
כמידי שנה, גם השנה, ובעיקר השנה, יום האחות הבינלאומי צויין במחלקות השונות.
בדיאליזה, הוכן פוסטר עם שמות האחיות ומשמעות השם של כל אחת מכן.
כמו כן כל אחת אף קיבלה סימנייה עם שמה ומשמעות השם
צוות בית הספר מחזקת את אחיות במחלקות השונות על עבודת הקודש שהן עושות
פעילות יצירתית באומנות בסטודיו הפתוח
ערבות הדדית היא אחריות של הקהילה כלפי כל אחד מחבריה, ושל כל אחד מחברי הקהילה כלפי הכלל.
משמעות המושגים "מעורבות" ו"הדדיות". האחריות של הילדים/המטופלים כלפי כל אחד מחבריה, ושל כל אחד מחברי הקבוצה כלפי הכלל. העמקה בערכים של כבוד, עזרה, נתינה, אמפטיה, ראיית האחר. המפגש עם האחר בבית החולים והיכרות עם ילדים עם מחלה דומה אך מרקעים שונים. להבין ולהכיר בחשיבות ההתנדבות והנתינה לאחר (בדרך כלל הם הצד המקבל, לתת להם הזדמנות להיות בצד הנותן).
אנו מתייחסים לנושא השנתי בהקשר ללוח השנה. בחודשים ינואר-פברואר הדגש הוא על מעורבות הדדית לשמירה על הטבע- אקולוגיה. באמצעות שירים, משחקים וחומרי עזר של החברה להגנת הטבע.
המפגש של ילדים ממגזרים ותרבויות שונות בכיתה מאפשר שיח ותורם מבחינה חברתית.
בתקופה זו של השנה, מתחילות סיירות של בנות שירות למציאת מקום שירות לשנה הבאה.
בנות השירות שלנו השנה, תהילה ואביטל החליטו ליצור סרטון קצר על הפעילות שלהן בבית הספר כדי לחשוף בנות המחפשות שירות עם משמעות.
https://www.szcec.org.il/%D7%AA%D7%92%D7%99%D7%95%D7%AA?fontSize=increase&start=39#sigProId89c253f024
ערבות הדדית היא אחריות של הקהילה כלפי כל אחד מחבריה, ושל כל אחד מחברי הקהילה כלפי הכלל.
משמעות המושגים "מעורבות" ו"הדדיות". האחריות של הילדים/המטופלים כלפי כל אחד מחבריה, ושל כל אחד מחברי הקבוצה כלפי הכלל. העמקה בערכים של כבוד, עזרה, נתינה, אמפטיה, ראיית האחר. המפגש עם האחר בבית החולים והיכרות עם ילדים עם מחלה דומה אך מרקעים שונים. להבין ולהכיר בחשיבות ההתנדבות והנתינה לאחר (בדרך כלל הם הצד המקבל, לתת להם הזדמנות להיות בצד הנותן).