במסגרת היוזמה לסטודיו פתוח לטיפול באומנויות , פתחנו בשבועות האחרונים גם סטודיו פתוח לצילום. מטרת היוזמה ליצור מפגש בין המטופלים המגיעים לפרוצדורות או בדיקות , תוך שמירה על כללי הריחוק וההיגיינה של התקופה.

 מפגש שכזה מהווה בסיס לשפה משותפת , מפגש בינאישי שבו משתפים בחוויות האישיות , הזדמנות להתבונן  וללמוד שפה של מטופל אחר המתמודד עם קשיים והתמודדויות שאני מתמודד איתם.

התנסות בחשיפה עצמית שכזו , שקיפות , ויצירת מערכת חברתית ייחודית של מעין קבוצת תמיכה – איפשרה "שיח" באמצעות המצלמה והתמונות .

הצילום איפשר  שפה – שבאופן טבעי הפכה ליצירת קשר בלתי אמצעי  .

הבנות התבוננו יחד בתמונות שצילמו - אחת את השנייה. בשלב ראשון הצילום יוצר סוג של מגע , הריחוק שהיה בינהן בתחילת המפגש כבר התפוגג , ומיד באופן טבעי נוצרה מערכת של שיח מעין מיקרוקוסמוס שיכול להיווצר רק בתנאים של בית חולים. השימוש בתמונות שכל אחת צילמה איפשר התייחסות השלכתית ובכך סייע לשיח להתמקד ללא חשש במקומות הרגישים והשמורים.

 בהמשך המפגש יצרו הבנות עולם שלם של דימויים סביב הפורטרט שלהן ,

עולם ששיקף את ההתבוננות האישית של כל אחת על עצמה.

מגי גרינברגר אוחיון, פוטותרפיסטית – מטפלת רגשית באמצעות צילום